השראה ביצירת בושם
ש: האם אתה כמו מוסיקאים שרואים צבע בזמן שהם שומעים תו מוסיקאלי? האם אתה רואה בדמיונך משהו בזמן שאתה מריח?
לורנזו: אני מדמיין אטמוספרה, רגשות, חזון, חלומות, אשר בדמיוני הם עשויים מבשמים.
ש: האם אתה לוקח השראה מעולם האופנה? האם למראה מסוים יש ריח מסוים?
לורנזו: לחלוטין לא. הרעיון והמנטאליות של חיפוש השראה אינם קיימים לגביי. אציג זאת כך: ההשראה באה אליי ממקור אינסופי של מיתוסים קדומים שעדיין מתקשרים עימי, מפירושים ומעיבוד מחודש של הטבע; מסתורין, קסם וכו'. זה מעין "מסע מסתורי קסום"!
ש: כאשר אתה מתבונן בעבודות של אומנים גדולים כמו רמברנט או פיקאסו או אומן אחר שאתה אוהב במיוחד, האם המראה החזותי מעורר בך תחושה של ריח? האם אתה יכול לתאר זאת?
לורנזו: לא ממש; אני אדם "חזותי".
הריח המושלם של הבושם
ש: קראתי את הספר "הבושם" מאת פטריק ססקיינד, ולמרות שזהו סיפור מאוד עצוב, האם יש אמת ברעיון שקיים ריח מושלם ולריח זה יש את היכולת להשפיע או לשלוט על תת המודע של בני האדם?
לורנזו: כן ולא: כן - כאשר בושם פוגש לעומק את טעמו וצרכיו האישיים של האדם; לא - באופן כללי, מפני שאנשים אוהבים בשמים שונים שלא רק תלויים בתרבות ובסגנון החיים שלהם, אלא גם בטעמם האישי שנוצר בתקופת הילדות שלהם וקשור לאסוציאציות חיוביות ושליליות מאירועים בחייהם. ריחות הקשורים לחוויות ולתקופות שליליות "יזכרו" בזיכרון של חוש הריח שלנו נרעים; אלו הקשורים לניסיונות חיוביים יחשבו לריחות טובים.
ש: האם אתה מחפש את הריח המושלם ומה הוא יהיה אם הוא אכן קיים?
לורנזו: אני לא מחפש אותו, אולם אם הוא קיים הוא יכיל את התמצית המושלמת של היקום.
ש: האם אתה משתמש בבושם? אם כן האם אתה מייצר בושם מיוחד בשבילך או האם יש לך סוגי בושם אחרים שאתה אוהב?
לורנזו: אני משתמש בבושם שלי - בושם "אומו" שהוא יצירה של הדרים ותבלין ועצי. לפעמים אני מערבב אותו עם בסיסים אחרים שלנו כמו בושם "סנאדלו" או בושם "וטיבר". לפני שנים, כשהייתי נער בן 12 או 13 התרשמתי מאוד מהבושם האוריגינלי "או דה רושס" עם סלעים על התווית, שמישהו השאיר במלון המשפחתי שלנו.
