בגיל 34 קיבל לורנזו הזמנה מפנדי, שקידמה רבות את הקריירה שלו. היתה זו הזמנת בשמים ומוצרים לבישום חדרים. 3 שנים לאחר מכן בהיותו בן 37, הוציא לורנזו וילורסי את קולקציית הבשמים שלו. קולקציה זו נשאה את שמו וסימנה את תחילת דרכו כיזם, איש עסקים מצליח ואמן בשמים נחשב ברחבי העולם. 4 שנים שימש כיועץ בתערוכה נחשבת שעסקה בקשר שבין בשמים לאומנות.
- יצירה של בושם זאת אומנות הדורשת התמחות נעלה ומיוחדת. ישנם לפחות 300 תמציות טבעיות, בעלי אספקטים שונים. אפשר לתאר בושם כבעל פירמידה של חוש הריח. התווים העליונים או העיקריים הם הכי רעננים - אלו שאתה מריח לראשונה. לדוגמא תווים של פרי הדר, תווים ירוקים או לבנדר. לאחר מכן, לב הבושם שאתה מריח בשלב השני. מתחת לכל זה נמצאים התווים הבסיסיים, שנשארים למספר שעות ואף יותר מזה. האומנות ביצירת בושם היא להבטיח כי השכבות השונות מעורבבות היטב כך שהבושם אינו משתנה באופן דרמטי לאורך זמן.
- בושם אישי אולטימטיבי על פי הזמנה פרטית הינו שווה ערך בעולם הבשמים להזמנת בגדים מעצבים מותאמים אישית. הבקשה המוזרה ביותר שלורנזו וילורסי קיבל אי פעם, הייתה מעיתונאי איטלקי שביקש בושם עם חידודי ארומה של סוס מיוזע. לא היתה כל בעיה - לורנזו איתר את הבקבוק של תמצית טבעית של סוס וערבב אותו מיד.
- חשוב לציין כי הבשמים של לורנזו וילורסי אינם דומים לבושם "מצוי". הייצור נעשה בעבודת יד, בשיטות מסורתיות הדורשות סבלנות, זהירות, זמן ותשומת לב מתמשכת. עץ ארומאטי מרוכז, פלפל חריף, אגוז מוסקט, קטורת וריחות ייחודיים, מעורבבים יחד באלכימיה של חוש ריח יוצא מן הכלל ומרתקים צרכנים מעודנים ברמה הלאומית והבין לאומית.
- כמו בכל הסיפורים הגדולים הקמת בית "לורנזו וילורסי החלה בדרך יוצאת דופן. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת פירנצה בלימודי דת ופילוסופיה, לורנזו המשיך לעסוק במחקר עבור האוניברסיטה דרך טיוליו במזרח התיכון ובאסיה. כאשר חיפש מידע, ספרים ואומנות קדומה הוא התוודע במקרה לעולם המרתק והחושני של בשמים. השימוש בקטורת, שמנים, משחות מרפא ושרף היה יסודי בחיי הגרים במדינות אלו, והוא הצליח לקנות, בשמים ותבלינים מיוחדים בשווקים שונים.
"עולם הבשמים הינו חסר גבולות. ביצירת בושם אפשר להזכיר רגש או מקום, לנוע למקום דמיוני, ואף להמציא מימד רגשי חדש". מילים אלו מפי לורנזו וילורסי מזכירים את התפיסה של הזיכרון על פי פרוסט ברומן "בעקבות הזמן האבוד". ריח הינו חוש חשוב מאוד שלעיתים קרובות או שמתעלמים ממנו או שלוקחים אותו כמובן מאליו. הירחון "לאחרונה" החליט לשוחח עם אומן הבשמים שכל חייו בנויים סביב החוש הזה ולהבין ממנו מה זה אומר להיות בשם.
- להיכנס "לאופיסינה פרופומו פרמסוטיקה די סנטה מרייה נובלה" בפירנצה, דומה לכניסה לתוך תקופת הרנסאנס.באגף זה, שהיה שייך בעבר לכנסייה ונבנה עבור נזירים דומיניקאנים, מייצרים בשמים ומוצרים קוסמטיים מאז שנת 1221. אם לשפוט לפי המראה - לא הרבה השתנה מאז...
- קרלה קפלבו נוסעת לפירנצה לחקור את מהות הבושם האישי:אני צועדת אל תוך הכניסה החשוכה של הארמון מהמאה ה- 15 בפירנצה. אני מריחה את הריח שלא ניתן לטעות בו - ניחוח המזרח. אין דבר שיכול לעורר את החושים ברמה כזו, כמו ריח, ואני נכנסת למערת אלדין של ריחות, בחיפוש אחר בושם שעשוי במיוחד בשבילי.
- לורנזו מערבב בשמים ומוצרים נוספים על פי הזמנה אישית. סטינג, טרודי סטיילר ומדונה הם רק חלק מלקוחותיו המפורסמים. בושם אומו - האו דה טואלט של לורנזו לגברים, היה הריח האהוב על ג'קי אונסיס. המדפים של בית המלאכה עמוסים בבקבוקונים של תמציות טהורות ותרכובות של כל ארומה העולה על הדמיון: מוסק של חיה, פרווה רטובה, דשא קצוץ ואפילו "הים". ישנו גם שום וצלי בשר, אבל לא נראה לי שהוא משתמש בהם הרבה...
- ש: האם אתה כמו מוסיקאים שרואים צבע בזמן שהם שומעים תו מוסיקאלי? האם אתה רואה בדמיונך משהו בזמן שאתה מריח?לורנזו: אני מדמיין אטמוספרה, רגשות, חזון, חלומות, אשר בדמיוני הם עשויים מבשמים.ש: האם אתה לוקח השראה מעולם האופנה? האם למראה מסוים יש ריח מסוים?
